איזה כלי פיננסי עדיף לניהול חיסכון לטווח ארוך? קרן פנסיה או ביטוח מנהלים?

בספטמבר 2023 נכנסה לתוקף החלטת ועדת הכספים של הכנסת לאשר את התקנות שהביא משרד האוצר, לפיהן רק מי שמשכורתו עומדת על יותר מפעמיים השכר הממוצע במשק, (כ-24  אלף שקלים) יוכל להפקיד לביטוח מנהלים, וגם זה בתנאי שהפקיד לקרן הפנסיה בגין סכום השווה לפעמיים השכר הממוצע. בכך הפכה הועדה את ביטוחי המנהלים למוצר משלים לקרן הפנסיה והוא חדל להיחשב כמוצר מתחרה בקרנות הפנסיה.

חקיקה זו מהווה הכרעה באחת הסוגיות המורכבות בעולם הביטוח כאשר נקבע כי חיסכון לפרישה דרך ביטוח מנהלים גורם נזק לציבור החוסכים מאחר שהוא נחות לעומת ההטבות הקיימות בקרנות הפנסיה .יחד עם זאת, החקיקה חלה על חוסכים חדשים בלבד, ולא תחייב חוסכים קיימים בביטוח מנהלים לערוך שינויים .

על רקע ההחלטה ההיסטורית להגביל את הגישה של ציבור רחב של חוסכים אל אחד מכלי החיסכון הפנסיוני הנפוצים ביותר, החלטתי להרהיב עוז ולהיכנס בעובי הקורה של אחד הפולמוסים השנויים במחלוקת בעולם הביטוח, ולהציג במסגרת מאמרי, השוואה בין שני כלי החיסכון הפנסיוני, קרן פנסיה וביטוח מנהלים בשאיפה לעמוד על הדימיון ועל השוני ביניהם וכפועל יוצא לספק לקורא בהירות וכלים להבנה עמוקה יותר ברמה התיאורטית לגבי הדרך המיטבית לחסוך לפרישה.

יצויין כי הנכתב כאן הוא אינו בגדר המלצה ביטוחית, פנסיונית או פיננסית וכמובן שמומלץ לכל אחד להיוועץ באיש מקצוע שמכיר את מכלול הצרכים האינדיבידואליים שלו.

מהי קרן פנסיה ומהו ביטוח מנהלים ?במה הם נבדלים זה מה?

"ביטוח מנהלים" הוא שם מיתוגי, שנועד להעניק יוקרה לתוכנית שלמעשה מיועדת לכלל העובדים ולא רק למנהלים.

קרן פנסיה וביטוח מנהלים, שניהם אפיקי חיסכון פנסיוני שתכליתם זהה: לשמור על הכסף שאנו חוסכים כדי שישמש אותנו בשלב מאוחר יותר בחיים לקצבה בגיל הפרישה, להשקיע אותו עבורנו בהתאם לטעמינו ורצונותינו ובנוסף, להקנות לנו ביטוח כנגד סיכוני נכות ומוות.

מה הם ההבדלים בין ביטוח מנהלים לקרן פנסיה?

1. המנגנון

ביטוח מנהלים מבוסס על התחייבות חוזית בין המבוטח לבין חברת הביטוח. מרגע שנחתם, החוזה הינו קשיח ומחייב עבור שני הצדדים. אם קורה מקרה ביטוח, הכיסוי יוצא מכיסה של חברת הביטוח. קרן פנסיה לעומת זאת, מושתתת על תקנון אחיד, שהוא זהה עבור כולם ויכול להשתנות ולחייב את כלל החוסכים.
עקרון נוסף שמאפיין את קרנות הפנסיה הוא עיקרון הערבות ההדדית. העמיתים של הקרן, בעצם מבטחים אחד את השני. בכל רבעון מחשבת קרן הפנסיה כמה כסף שילמו העמיתים בקרן בגין הכיסויים הביטוחיים שלהם, ואם הסכום המתקבל קטן מסך הכספים הנדרשים לתשלום עבור פיצויי תביעות, יוצר מצב של גרעון אקטוארי וההפרש יתחלק בין כל העמיתים בקופה. מנגד, אם הסכום המתקבל גדול מהסכום הדרוש לתשלום, ייווצר מצב של עודף אקטוארי, והסכום יחולק בין העמיתים.

השוני במנגנון בא לידי ביטוי באופן ישיר בעלויות. הביטוח במסגרת קרן הפנסיה הוא זול מאוד, כי המימון לא מגיע מקופת החברה המנהלת של קרן הפנסיה. לעומת זאת, עלויות הכיסויים הביטוחיים בביטוחי מנהלים גבוהות יותר, ואחת הסיבות לכך היא שהפרמיה שמשלמים החוסכים מגלמת את הסיכון שנוטלת על עצמה חברת הביטוח.

1. הכיסויים הביטוחיים

בעבר היו יתרונות רבים לביטוח מסוג אובדן כושר עבודה שנכלל במסגרת ביטוחי המנהלים, כי מעסיקים בדרך כלל רכשו לעובדים כיסוי נוסף על חשבונם, שנקרא "עיסוק ספציפי". עיסוק ספציפי אפשר לאנשים שעוסקים במקצועות שבהם יש חשיבות לאיברי הגוף כמו למשל מנתחים, לבטח את העיסוק הייחודי שלהם. אם חלילה לא יוכלו לנתח יותר – הם יקבלו קצבה שתפצה אותם על אובדן ההכנסה. כיסוי כזה לא כלול במסגרת ביטוח הנכות שמציעה קרן הפנסיה ששם יש כיסוי ל"עיסוק סביר" בלבד. מה זה אומר? שאדם מוכר כמי שאיבד את יכולתו לעבוד, רק אם אין עיסוק סביר אחר שמתאים להשכלתו, להכשרתו או לניסיונו, שהוא יכול לעסוק בו. במקרה של המנתח, קרן הפנסיה תוכל להגיד לו: אתה יכול להיות רופא מייעץ, ולכן לא תשלם לו. אלא שיש פתרון די אלגנטי לסוגייה הנ"ל- מי שמעוניין לחסוך בקרן פנסיה וגם לבטח עיסוק ספיציפי יכול לרכוש "מטריה ביטוחית" באופן פרטי באחת מחברות הביטוח.

מאפיין נוסף שראוי להזכיר בהקשר של הכיסויים המוצעים במסגרת קרנות הפנסיה הוא קיומה של תקופת אכשרה בת 5 שנים. בקרנות פנסיה הכיסוי הביטוחי למקרה של החמרה של מחלה קיימת מתחיל רק לאחר תקופת אכשרה של 5 שנים, כלומר רק לאחר שהמבוטח צבר ותק של 5 שנים לפחות בקרן הפנסיה. לכן ייתכן שעדיף לאנשים חולים לחסוך ולהיות מבוטחים בביטוח מנהלים לפות למשך כמה שנים טרם המעבר לקרן הפנסיה.

ועוד סוגיה: למי הולך הכסף במקרה שמתים? בקרן פנסיה, ברירת המחדל היא שבמקרה שהמבוטח מת, הקצבה משולמת ל"שאירים": בן או בת הזוג והילדים עד גיל 21. בביטוח מנהלים אפשר להחליט מיהם המוטבים. הבדל נוסף: בביטוח מנהלים משולם סכום אחד, גדול, במקרה מוות, בעוד שבקרן פנסיה מדובר בקצבה.

 

1. הריבית

רוב פוליסות ביטוחי המנהלים שנמכרו על ידי חברות הביטוח עד 1990 היו הפוליסות מבטיחות התשואה. מרבית הכספים שקיבלו החברות מהפרמיות של התוכניות הללו הושקעו באג"ח מיועדות מסוג ח"ץ.

בתחילת שנות ה-90 הופסקה הנפקת אג"ח ח"ץ באופן הדרגתי: בתחילה לכ-40% מסך הנכסים בפוליסות אלו ולאחר מכן, ב-1992, פסקה הנפקת האג"ח המיועדות מסוג ח"ץ לחלוטין. כך שפוליסות ביטוחי המנהלים שנמכרו מ1992 ואילך אינן מבטיחות תשואה.

קרנות הפנסיה נהנו מאג"ח מיועדות מבטיחות תשואה של 4.86% על כ- 27% מהנכסים עד שלהי שנת 2022 אז הוחלפה השיטה הישנה במנגנון חדש של "תשואה מובטחת": המדינה תפסיק להנפיק את האג"ח המיועדות ובמקומן קרנות הפנסיה ישקיעו 30% מהנכסים שלהן בשוק החופשי. כעבור חמש שנים המדינה וקרנות הפנסיה יעשו את החשבון – אם הן הניבו תשואה נמוכה מ־5.15%, קופת המדינה תשלים את ההפרש. כך שקרנות הפנסיה מבטיחות תשואה של 5.15% על 30% מהנכסים עד היום.

יוצא אפוא, שקרנות הפנסיה רואות לפניהן ריבית תחשיבית גבוהה יותר מאשר פוליסות המנהלים. דבר זה מהווה גורם נוסף ומרכזי שמשפיע הן על עלות הכיסויים הביטוחיים, שכאמור, מראש זולים יותר במסגרת קרן הפנסיה בזכות המנגנון, והן על המקדמים, כפי שמיד אדגים.

4. המקדם

נתחיל מההתחלה. מה זה בכלל מקדם?

ובכן, מקדם הוא המחיר של קצבה של שקל אחד כל חודש ממועד הפרישה עד לסוף החיים. או שתקראו את זה שוב או אם תרצו, באופן אינטואיטיבי יותר:

המקדם הוא אותו המספר שכאשר מחלקים בו את החיסכון הצבור במועד היציאה לפנסיה מתקבלת הקצבה.

למשל, חיסכון של מיליון שקל שמחולק במקדם 200, מייצר קצבה של כ-5,000 שקלים בחודש. המקדם מושפע מכל מיני משתנים, כמו שרידות (ההפך מתמותה), הריבית ומאפיינים אישיים.

הקלף החזק ששלפו ביטוחי המנהלים בזמנו כדי לטעון ליתרונם, היה העובדה שסיפקו "מקדם המרה מובטח" – מספר קבוע, שאין סיכוי שישתנה עד שתצאו לפנסיה.

בקרנות הפנסיה אין מקדם מובטח, והוא נקבע רק במועד שבו פורשים.

אך במרוצת השנים, חלו שינויים מרחיקי לכת בתנאי הפוליסות שפגעו בכדאיותן. ואם יש שורה תחתונה למאמר הזה הרי היא זו: אין טיבן של פוליסות מנהלים שהופקו אחרי 6/2001 ( ככלל אצבע) כטיבן של הפוליסות הוותיקות, מבטיחות התשואה ו/או המקדמים האטרקטיביים של שנות ה90 ולפני כן. ואלה הסיבות:

ההפסקה ההדרגתית של הנפקת האג"ח המיועדות לפוליסות המנהלים שנגעתי בה קודם, כך שפוליסות ביטוחי המנהלים שנמכרו החל משנת 1992 אינן מבטיחות תשואה.

אחד השינויים הדרמטיים הנוספים היה עדכון משמעותי של המקדמים המובטחים כלפי מעלה בפוליסות שנמכרו החל מ6/2001.

אמרנו שהמקדם הוא בעצם מחיר. או אותו איבר שכאשר מחלקים בו את סך החיסכון, מתקבלת הקצבה. לכן, כדי שהקצבה שתתקבל תהיה כמה שיותר גבוהה- על המקדם להיות כמה שיותר נמוך.

העליה במקדמים בשנת 2001 היתה כה דרמטית שהמקדמים המובטחים נסקו הרבה מעבר לגובהם של המקדמים בשוק קרנות הפנסיה וזאת עד שהמקדם המובטח בוטל לבסוף בסוף 2012 (אלא אם מדובר בבני 60 ומעלה)

אין, לעניות דעתי, כל כדאיות להחזיק בפוליסה שמבטיחה מקדם שהוא גבוה מהמקדמים בשוק,  רק מפאת היותו מובטח.

כדי לנהל אל נכון את הסיכון,  צריך לשאול מה הסיכוי שהמקדמים של קרן הפנסיה, שאינם מובטחים,  יעלו באופן כזה שההשקעה בקרן פנסיה תהפוך למשתלמת פחות מהאלטרנטיבה, ביטוח מנהלים, בהינתן שנלקחים בחשבון גם הפרשי דמי הניהול הגבוהים בין המוצרים.

כדי לענות על השאלה הזאת, נחזור לגורמים שמשפיעים על קביעת המקדמים:

• שינויים בצפי לעלייה בתוחלת החיים- אין חולק על כך שתוחלת החיים עולה עם התפתחות הטכנולוגיה והרפואה. אך הצפי לעליה בתוחלת החיים כבר מגולם במקדמים. כדי שיהיה עדכון של המקדמים תוחלת החיים צריכה להשתנות באופן שחורג מן הצפי והמקדמים כבר היום מגלמים תוחלת חיים שאפתנית למדי.
• הריבית- את השפעת הריבית אמחיש באמצעות תרגיל חשבון פשוט.

מה הסכום שנדרש לשלם היום אם נרצה לקבל מצד ב' 10,000 שקלים בעוד 40 שנה?

נסמן באות X את הנעלם – הסכום שנדרש לשלם היום עבור העסקה.

נסמן באות R את הריבית

באות T- את מספר התקופות

ובאות P- את ההסתברות שנהיה בסביבה בעוד 40 שנים בשביל לקבל את 10,000 השקלים.

החישוב הוא כדלקמן:

X= / (1+r)^t 10,000p

כלומר, עלות העסקה, מחושבת על ידי היוון מכפלת הסכום 10,000 בהסתברות שנתנו לשרידות בעוד 40 שנה.

נוכל לראות שR ו-X מקיימים קשר הפוך.

ככל שהריבית גבוהה יותר, הסכום שנדרש לשלם היום נמוך יותר.

(וככל שהצפי לשרידות גבוה יותר, כך שהסכום שנדרש לשלם היום יהיה גבוה יותר.)

ההיגיון שעומד בפועל מאחורי קביעת המקדמים הוא זהה. ככל שהריבית התחשיבית שרואה לפניה קרן הפנסיה גבוהה, כך המקדמים יהיו נמוכים יותר. לכן כל זמן שקרן הפנסיה רואה לפניה ריבית תחשיבית גבוהה יותר בהשוואה לחברות הביטוח שמשווקות את פוליסת המנהלים- המקדמים בקרן הפנסיה יהיו נמוכים יותר  בהשוואה למקדמים של פוליסות המנהלים.

אלא שהמקדם לא משפיע לבדו על הקצבה. הוא מצוי במכנה, וכדי שהקצבה תהיה גבוהה, גם המונה – סך החיסכון – צריך להיות כמה שיותר גדול.

ובכן, מהם הגורמים שמשפיעים על המונה?

• דמי ניהול
• תשואה

על מנת להבטיח שנגיע לגיל הפרישה עם הצבירה הגדולה ביותר האפשרית,

עלינו לוודא שדמי הניהול שאנחנו משלמים הם המינימליים האפשריים ושמסלולי ההשקעה שאנחנו בוחרים הם הרווחיים והמתאימים ביותר לטווח ההשקעה שלנו.

5. דמי הניהול

דמי ניהול הם עמלה שמשולמת לגוף המוסדי שמנהל את הביטוח הפנסיוני מתוך הסכומים שמועברים אליו, בתמורה לניהול החיסכון, השקעת הכספים ותשלום הקצבאות.

 

דמי הניהול מורכבים משני רכיבים:

דמי ניהול מהפקדות – אחוז מסוים שגובה הגוף המנהל את החיסכון מכל הפקדה שמפקיד החוסך.

דמי ניהול קבועים מיתרה צבורה – אחוז מסוים שגובה הגוף המנהל את החיסכון מסך כל הכסף שכבר נצבר בחיסכון.

 

בביטוחי המנהלים דמי הניהול נקבעו במועד ההצטרפות לתכנית כדלקמן:

 

שנה	דמי ניהול מצבירה	דמי ניהול מהפקדה
עד דצמבר 2003	0.6%	ללא, אך הפוליסות משתתפות ברווחים בשיעור של 15%
2004-2006	1%	13% יורד ל – 5%
2007-2009	1.4%	7%
2010	1.25%	5%

 

בפוליסות שנפתחו לאחר ינואר 2013 דמי הניהול זולים יותר והם עומדים על 4% מהפקדה ו- 1.05% מהצבירה לכל היותר כאשר ישנה אפשרות להתמקח ולהוזיל אותם.

בקרן הפנסיה, דמי הניהול המקסימליים הם ו6% מההפקדה אבל רק 0.5% מהצבירה, כאשר גם כאן באפשרותכם להתמקח ולקבל הנחה.

ביולי 2016 ערכה רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון הליך לקביעת קרנות ברירת מחדל שיציעו דמי ניהול נמוכים למצטרפים חדשים (0.1% מהצבירה ו1.49% מההפקדה, שבשלב מאוחר יותר שונה ל0.22% מהצבירה ו1% מההפקדה). יוזמה זו תרמה להיווצרות מגמת ירידה בדמי הניהול המשולמים לקרנות הפנסיה. פעם אחת דרך צירופם של עמיתים חדשים לקרנות ברירת המחדל בדמי ניהול נמוכים. שנית- כתוצאה מהנפח הגדול של עמיתים שהצטרפו לקרנות ברירת המחדל, גם יתר הקרנות יישרו קו והתחילו להציע דמי ניהול נמוכים יותר ללקוחות שביקשו להצטרף אליהן.

על פי נייר סקירה שהוציאה רשות שוק ההון בנושא, ממוצע דמי הניהול מנכסים ומהפקדות של עמיתים פעילים בקרנות הפנסיה, עמד בשנת 2017 על 0.21% מהצבירה ו2.56% מהפקדה.

דוגמא

לצורך המחשה של כל הסוגיות שנידונו כאן, ניקח לדוגמא לקוח בן 44 , שעד שעבר איתי תהליך של תכנון פיננסי, הפריש במשך 20 שנה, מיום שהצטרף לשוק העבודה,  לביטוח המנהלים. ההפקדה החודשית שלו עמדה על 1550 ₪ והחיסכון הצבור שלו בביטוח המנהלים עמד על 430,000 ₪ בקירוב. הוא שילם דמי ניהול בשווי 0.6% מהצבירה+ 15% מהרווחים. תחת הנחת תשואה של 4% בממוצע לשנה, זה שקול לדמי ניהול 1.2% מהצבירה. המקדם המובטח בפוליסה שלו היה 201.7.

אם היה ממשיך לחסוך כך עד לגיל הפרישה, בהנחת תשואה של 4% בממוצע לשנה, כאמור, היתרה חזויה לגיל הפרישה הייתה צריכה להיות 1,424,950 מה שאומר קצבה חזויה ברוטו של 7065 ₪.

ערכתי עבורו סימולציה- מה יקרה אם יעבור עכשיו, עם כל הכסף שחסך, לקרן פנסיה? ניקח בחשבון שישלם דמי ניהול של 1.7% מההפקדה ו0.07% מהצבירה, ושהמקדם בקרן הפנסיה, הוא 192.14 .היתרה החזויה לגיל הפרישה תהיה 1,715,014. פער של 290,064 ₪ בחיסכון החזוי לטובת קרן הפנסיה- פער שנובע  כולו מהפרשי דמי ניהול.

אם המקדם לא ישתנה – ויש סיכוי מאוד טוב שכך יקרה,  גם קצבת הפנסיה תהיה גבוהה הרבה יותר ותגיע ל-8,926 שקלים ברוטו בחודש, פער של כמעט 2000 שקלים בחודש, או 28% לטובת קרן הפנסיה.

לסיכום, בדורות המוקדמים של ביטוחי המנהלים, היו מאפיינים שהטו את הכף לטובתם במרבית המקרים. אולם בעקבות תמורות שחלו בכלי הפיננסי החל מתחילת שנות ה90 ובפרט בתחילת שנות ה2000 הלכה ופחתה כדאיות החיסכון לפרישה באמצעותו.

ראינו שההשפעה של בחירת הכלי החיסכון הנכון על הקצבה היא קרדינלית ועשויה להגדיל את הקצבה החודשית שתשולם לנו בגיל הפרישה כדי עשרות אחוזים!

במאמר הבא אעסוק בחשיבות שבבחירת מסלולי השקעה נכונים עבור החיסכון ארוך הטווח, נושא שהשפעתו על החיסכון שנפגוש בגיל הפרישה  לא תסולא בפז ולא נופלת מהשפעת הבחירה בכלי הפיננסי הנכון.

Stay tuned..